מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח' נ' צ'מפיון פריס ואח'

החלטה

א.הבקשה ונימוקיה

1.לפני בקשתה של הנתבעת מס' 4 (להלן: "המבקשת") לעכב את ההליכים בתובענה נגדה בנימוק כי קיימת לגביה בשטר המטען סעיף שיפוט זר.

2.המבקשת מפנה להוראת סעיף 3 בגב שטר המטען שם נרשם, תחת הכותרת:Jurisdiction Any dispute arising under this Bill of Lading shall be decided in the country where the carrier has his principal place of business, and the law of such country shall apply except as provided elsewhere herein"

3.המבקשת טוענת כי עסקינן בתנית שיפוט ייחודית. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הרציונאל שעומד מאחורי החזקה לפיה תנית שיפוט בשטר מטען ימי היא תניה יחודית ולא מקבילה הינה כי חברת ספנות תבחר לרכז את התביעות וההתנגדויות נגדה במקום מסוים הנוח לה ובמקרה זה יוון ולא בכל נמל ונמל בו תעגון אוניה מאוניותיה.

4.המבקשת טוענת כי הנתבעת מס' בתובענה שכר את שירותיה לשם הנפקת שטרי המטען וכי המבקשת חתומה על שטר המטען.

5.עוד נטען כי בתוקף סעיף 18 לשטר המטען חלות על המבקשת בהיותה נמנית על משרתיו וסוכניו של המוביל כל הפטורים והחסיניות החלות על המוביל.

ב.טענות המשיבה

1.המשיבה שהתנגדה לבקשת המבקשת טענה כי אין עסקינן בתנית שיפוט ייחודית אלא בתניה מקבילה ואף הוסיפה וטענה כי קיימים טעמים טובים שלא לאכוף את התניה. לעניין זה האחרון, טענה המשיבה כי הנתבעת 1 ו-2 התקשרו בחוזה הובלה שנערך בישראל באמצעות המבקשת שהיא חברה ישראלית, הנתבעות שלחו נגרר קירור לישראל, דאגו להמכלתו במטען ישראלי והובילו אותו מישראל ליוון. המטען נפרק ביוון ומשם הובל באמצעות משאית ליעדו הסופי להולנד.

המשיבה טענה איפוא כי מתקיימים בנסיבות העניין טעמים טובים ומיוחדים שלא לאכוף את התניה.

2.המשיבה הוסיפה וטענה כי לא קיבלה מעולם את גב שטר המטען בו הודפסו התנאים הכלליים ובכללם תניית השיפוט.

טענה זו נטענה הן בכתב התביעה והן בסעיפים 8 ו-9 לתצהירו של מר ברק שהוגש בתמיכה לתגובת המשיבה.

המבקשת לא הגישה תשובה על התגובה.

ד.דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לעובדות המקרה ולטענות בעלי הדין שבפני אני פוסק כדלקמן:

1.בניגוד לטענת המבקשת סבורני כי נוסח תנית השיפוט הזר בשטר המטען אינו שולל את סמכותם של בתי משפט אחרים ומשכך, לא ניתן לומר שבית המשפט בישראל נעדר סמכות לדון בתובענה.

בעניין זה, נקבע זה מכבר בע"א 601/82 ע"א 107/83 בנק לאומי לישראל נ. SCHIFFAHRTS G.M.B.H ISRAEL C.U.S – CONTINENT ואח' (פ"ד מ(2) 673, 678-679:

"ראשית, תנית שיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות שיפוט לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים".

עקבותיה של עמדה זו ניכרים גם בע"א 724/85 מנו קווי נוסעים בע"מ נ. דמארי ואח' (פד"י מ"ב (3) 327).

2.בבקשה שבפני נמנעה המבקשת מלהגדיר במדויק את מעמדה ותפקידה במסגרת חוזה ההובלה וכל מה שנטען על ידה בסעיף 11 לבקשה הינו: